בנק הפועלים בע"מ נ' סולומון

החלטה

המשיב הגיש תביעה כספית בת 61,371 ₪ כנגד המבקשת.

התביעה מציינת כי החייב העיקרי, מר מלכה יעקב, התקשר עם הבנק בהסכם לפתיחת חשבון בנק, ביקש וקיבל הלוואה בת 50,000 ₪ וכי הנתבעת ערבה לחייב העיקרי כלפי הבנק לפירעון מלא של כל הסכומים המגיעים ממנה.

כתב הערבות צורף כנספח א' לכתב התביעה.

הליכי ההוצל"פ ננקטו כנגד החייב העיקרי, על פי פס"ד שניתן ביום 8/1/08, כנגדו, וביום 22/12/08 ניתן אישור רשם ההוצל"פ בהתאם להוראות חוק הערבות ונקיטת הליכים כנגד הערבה, היינו, הנתבעת / המבקשת.

המבקשת הגישה ביום 18/6/09 בקשת רשות להגן.

הבקשה נקבעה לדיון ביום 23/9/09.

לימים הגישה המבקשת ביום 10/11/09 "תוספת לבקשת רשות להגן".

ביום 18/10/09 הוגשה בקשה מוסכמת ע"י שני הצדדים, לדחות את הדיון, באשר בין לבין נמסרו לב"כ המבקשת מסמכי הבנק.

הדיון נדחה ליום 30/11/09.

בראשית הדיון הודיעה ב"כ התובע, כי כל המסמכים שהתבקשו אכן נמסרו ולכן מן הראוי למחוק את בקשת הנתבעת "תוספת לבקשת רשות להגן".

המבקשת הוזהרה ועמדה לחקירה נגדית במהלכה ציינה, כי ביום 15/3/09 הגיעה למשרד ב"כ התובע וביקשה להסדיר את חלקה בערבות להלוואה שנטל מר מלכה (החייב העיקרי) עוד ציינה, כי לא קיבלה שום מכתב מהבנק המודיע לה, כי החייב אינו משלם והדבר נודע לה אך ורק מב"כ הבנק (במכתב).

בשלב זה, הוגש בהסכמה מש/1 עד מש/3, היינו, מכתב הבנק מיום 18/10/07 וצרופותיו.

המבקשת אישרה, כי ביום 27/11/08 קיבלה את העתק הבקשה על פי חוק הערבות (הבקשה לאישור מיצוי הליכים שהוגשה בתיק ההוצל"פ של החייב העיקרי) המסמך הוגש וסומן מש/4 כמו גם תדפיס מתיק ההוצל"פ השייך מש/5 ובקשה למיצוי הליכים מש/6 ומש/7.

המבקשת אישרה, כי אמנם תיאמה פגישה ביום 19/1 להסדרת חובה ונזכרה כי גם דחתה את הפגישה בהמשך הוגשו בהסכמה מסמכים מש/8 עד מש/12 שעניינן ריכוז יתרות בחשבון החייב העיקרי ותדפיסי תנועות לחודשים 7/07, 8/07 ו-9/07.

בכך תמה החקירה הנגדית.

ניתן וקוים צו לסיכומים.

המבקשת הגישה סיכומיה ביום 20/12/09 ובהם מציינת בתמצית המבקשת את טענותיה: הבנק הפר כלפיה את החובות המוטלות עליו מכוח חוק הערבות, הבנקאות, תקנות הערבות ומכוח חוק החוזים הכללי. הבנק הטעה והונה את המבקשת ופעל כלפי בחוסר תום לב קיצוני בכך שלא גילה לה קודם לחתימתה על כתב הערבות את יתרות חובו ואת התחייבויותיו של החייב העיקרי ואת העובדה כי כספי ההלוואה שימשו בפועל לפירעון חוב של החייב העיקרי לבנק וכן כי לא גילה למבקשת את הסיכונים הנובעים מחתימתה על כתב הערבות.

כך למשל, מציינת המבקשת, כי הבנק לא גילה לה לפני חתימתה, כי לחייב חשבון נוסף באותו בנק ובו חובות עצומים.

המבקשת מציינת, כי טופס גילוי מידע לערב (נספח א' לתביעה) מציין, כי מטרת ההלוואה הינה "לעסק חדש" שעה שבפועל הייתה זו הלוואה שנועדה לפרוע חוב קיים בעת הינתנה.